שירותי ניקוד

/שירותי ניקוד
שירותי ניקוד2018-01-03T11:31:01+00:00

שירותי ניקוד

ניקוד – נתינת רוּחַ במילים

הסבר על ניקוד מעלת הנירוד והדרך המדויקת לנקד

לכל מי שמתעתד להוציא ספר לאור נכונו הוצאות רבות, בין שלל הספקות בהם הוא מתחבט עולה השאלה: האם לנקד את הספר?

והחישובים כבדי-משקל, מצד אחד, למה לו להוסיף עוד הוצאה של בין מאות שקלים (המוערכת בספר קטן) לעשרות אלפי שקלים (בספרים בני כמה כרכים), למגוון הוצאותיו המרובות? אך מצד שני, בין קהל היעד של קוראים אליהם מכוון המחבר את ספרו יהיו כאלו שיעדיפו ספר מנוקד, שמבחינתם הוא גם יותר נוח לקריאה.

אז מה עושים?

בשורות אלו ננסה לענות על כך.

ההבדל בין ספר מנוקד לכזה שאינו, הוא כמו ההבדל בין גוף מת השוכב ללא רוח חיים, מוטל כאבן שאין לה הופכין, לבין גוף חי ופועל שניתנה בו נשמה, כך כותבים קדמונינו. מילה שאינה מנוקדת נקראת בפיהם – "גולם". אדם שיביט בספר מנוקד, יראה את האותיות מלאות חיים, המילים קופצים ומזמינים, כאילו מחכים שמישהו יבוא לקרוא בהם. ספר שלא נוקד, לעומת זאת, שוכב כאבן ומחכה בדממה שמישהו יגש אליו. הקריאה בו דורשת ריכוז רב יותר, שכן הקורא צריך לפענח את משמעות המילה בהקשר הנכון; שהרי מילים רבות יכולות להיקרא ביותר ממשמעות אחת.

לדוגמה: "ספק אכל חלב ספק לא אכל" (משנה מסכת כריתות) – הקורא עלול לקרוא חָלָב, ולא להבין מדוע עונשו של האוכל חָלָב כל כך חמור, ומיד יתרץ לעצמו שכנראה מדובר על אכילת חלב עם בשר… בעוד שהקריאה הנכונה היא: חֵלֶב, ואם יקרא את השיבוש בפני חבריו הוא עלול להפוך ל"בדיחת היום"…

דוגמה נוספת: "יסכה – היא שרה, על שם שסוכה ברוח הקודש" (רש"י על חומש בראשית). הקורא עלול לקרוא מתוך הרגל "שֶׁסּוּכָּה ברוח הקודש", בפרט שפרשה זו נקראת לאחר חג הסוכות. הקריאה הנכונה היא "שֶׁסּוֹכָה" (שפירושה צוֹפָה), וכיון שזו מילה מעט נדירה, ממילא הטעות בהגייתה מצויה.

אולם זאת יש לדעת, לא כל ספר טעון ניקוד.

הניקוד נצרך יותר בספרי קודש משום החשיבות הרבה של קריאת המילים בצורה נכונה, ובפרט בספרי הלכה, שבהם שגגת קריאה עלולה לגרום להבנה מוטעית של ההלכה למעשה. גם בספרי ילדים ונוער פעמים שנידרש לנקדם, כי לעיתים הצעירים אינם בקיאים דַיָּם במכמני הלשון העברית וממילא חשים קושי בקריאה השוטפת של הטקסט. בהתחשב בכך, עם ספר מנוקד הם ישפרו את הבנת הנקרא שלהם, וכן את הבנת ההקשר של המשפט בתוך הספר כולו.

בספרי קריאה למבוגרים, לעומת זאת, מקובל שלא לנקדם דווקא בשל הציפייה מהקורא להיות בעל יכולת קריאה גבוהה, וגם אם ייפגש בקשיים, יסכין וישלים איתם בקור רוח ובשלהם יוסיף ידע. לפעמים אי הניקוד בא גם בשל הרצון למנוע מילדים קטנים לקרוא בספרים אלו.

המנקד הוא אדם הבקיא בדקדוק עברי. במהלך הניקוד המנקד עובר על כל מילה ומילה, ומלבד מלאכתו הרשמית הוא מוצא עוד טעויות רבות שהמקליד, העורך והמגיה (או המגיהים) לא מצאו, ומתקן אותן. בדרך כלל המנקד מסתייע בתוכנת ניקוד אוטומטית או חצי-אוטומטית. נכון להיום, אין תוכנה המסוגלת לנקד ספר בצורה אוטומטית ללא שגיאות, כיון שהמחשב לא תמיד מבין את ההקשרים בניקוד המילה, ולכן משנה חשיבות ניתנת להגהה אנושית שהיא חובה ומוכרחת המציאות.

כפי שאמרנו, ניקוד נכון, מדויק ומדוקדק, חשוב ביותר על מנת שלא לשנות את משמעות המילה.

במקרים מסוימים, אף על פי שלאוזן נשמעת המילה זהה, הניקוד שלה יהיה שונה. כמו כן ישנם טעויות בשפה המדוברת שהשפה הכתובה אינה יכולה להשלים איתן לעולם.

הכתב העברי הוא כתב עיצורי (כלומר, כתב שאין בו אותיות ניקוד כמו במערכת הכתב האנגלית ודומיה) ולא זאת בלבד שהגיית המילים עלולה להשתנות ללא ניקוד או מניקוד מוטעה, אלא שגם המילים עשויות להתפרש במובנים רבים. ישנם משפטים רבים בהם הניקוד הוא קריטי להבנה נכונה, ואלמלא הוא, הרי שמשמעות המשפט הייתה מתפרשת באופן אחר.

בתחום הכתיבה אנו עשויים למצוא שגיאות כתוצאה משימוש לקוי בסימני הניקוד, בייחוד כאשר מדובר במושג כלשהו המופיע בטקסט עיוני. לכן, במקרה זה ינוקד המושג, אך דא עקא שניקוד קלוקל או חוסר הכרת סימני הניקוד מצד הקורא עלולים לגרור שיבושים מביכים שבקלות ייכנסו ללשון הדיבור, כמו:

דּוֹד המלך, במקום דָּוִד הַמֶּלֶךְ.

היום יום שַׁבָּת (שם של יום). הפועל שָׁבַת ממלאכה אתמול (שורש ש.ב.ת נסתר עבר).

יש אפשרויות שונות לנקד: כאשר כותבים ללא ניקוד, מוסיפים לפעמים י' או ו' על מנת שלא יטעו בקריאה (לדוגמה: את המילה מְרֻבָּה כותבים "מרובה" ומוסיפים ו' כדי שלא יקראו אותה מַרְבָּה). מוציאים לאור של ספרי קודש, מעוניינים להשאיר את הכתיב המלא כמו שהוא (בדוגמה שלנו: "מְרוּבָּה" ולא "מְרֻבָּה"). הסברם הוא, שייתכן ויש יותר מדרך אחת להבין את הנאמר, ואם נשנה מהמסורת שקיבלנו מדורי דורות אנו עלולים לאבד חלק מהפרשנויות. אולם רוב מוציאי הספרים בוחרים לנקד על פי כללי הדקדוק, ולא לשנות ללא צורך את כללי הניקוד.

אצלנו ב"אור-הפקות דפוס והוצאה לאור", בהיותנו ערים לחשיבות המלאכה, החומר עובר הגהה דקדקנית גם לאחר הניקוד המתבצע באמצעות התוכנה. המנקד יעבור על כל החומר, מתחילתו ועד סופו, יסקל טעויות ויתקן את הנדרש תיקון.

אנו מציעים שירותי ניקוד מקצועיים, אמינים, איכותיים ומהירים, במחיר השווה לכל כיס.

אצלנו ב "אור הפקות דפוס והוצאה לאור", גם לאחר סיום העבודה יישמר עותק מהקובץ במאגר כאופציית גיבוי ללקוח אף על פי שחוזה ההתקשרות עמו הסתיים. במידה ואכן בעתיד הלקוח יצטרך את הקובץ שוב, הוא יוכל לקבלו בתוספת תשלום שתיקבע לשם כך מראש.

להיות מרוצה, זו לא רק סיסמא, אלא דרך חיים.
מודים לך על הבחירה הנכונה.
אור הפקות דפוס

אנחנו כאן בשבילך אור הפקות