שירותי עריכה לשונית

/שירותי עריכה לשונית
שירותי עריכה לשונית 2018-01-03T11:31:01+00:00

שרותי עריכה לשונית

עריכה ספרותית, עריכה לשונית, ניקוד והגהה
אל תתבלבלו בין כל המונחים. להלן נקטלג כל תחום ונבאר את משמעותו וחשיבותו.

 

כתיבת ספר היא משימה שלמה, יש שיראו בכתיבה אתגר מרתק, יהיו שיסתכלו על הכתיבה כסוג של שליחות מסוימת, אחרים ימצאו בדף ובעט פורקן וסיפוק להוצאת רגשות חבויים, ויש גם כאלו שהוטל עליהם תפקיד כתיבת חיבור – בכל נושא שהוא – והדבר ממלא אותם באושר.

אמנם, זאת יש לדעת. לא כולם יודעים להבדיל בין שפת הדיבור לשפת הכתיבה. אם אמרו "הלשון היא קולמוס הלב", הרי שכשניגשים לאחוז בקולמוס עצמו, העט והעיפרון, האחריות הכבדה הרובצת על הכותב גדולה שבעתיים.

לשם כך, על הספר לעבור כמה תהליכים עד שיגיע לידי הקורא, בסיומם של שלבים אלו הוא יהפוך למוצר מוגמר, קריא ומעניין, הראוי לעלות על מדפי חנות הספרים.

השלבים הנדרשים לכך הם:

עריכה ספרותית.

עריכה לשונית.

ניקוד (במידת הצורך ולפי דרישת הלקוח).

חלוקת הספר לפסקאות וקטעים.

יצירת כותרות ראשיות וכותרות משנה.

הגהה.

עימוד ועיצוב.

תיקוני הגהה לאחר עימוד.

ולבסוף – הדפוס.

כל השלבים הללו הם חלק אינטגראלי מתהליך הוצאתו של הספר לאור.

עריכה ספרותית

עריכה ספרותית קשורה לתוכנו של החיבור.

בספר בעל אופי עלילתי, העריכה הספרותית תמחיש את העלילה החל מרגעיה הראשונים דרך השתלשלות מהלך האירועים ברצף מסקרן וכלה בסיום מרגש, משמח או מפתיע, הכל כפי ראות עיני העורך בהתייעצות עם המחבר. לשם כך, ייצור העורך קטעי מתח ודרמה מרתקים בתיאורים שמטרתם לצוד את עינו של הקורא ולהכניסו לתוך ההתרחשות, תסייע בגילום הדמויות המופיעות בספר ובמתכונת הסיפור עצמו.

בספר העוסק במדעים, ידאג העורך הספרותי לוודא ולאמת את הנתונים המחקריים המופיעים בו, יברר שאכן התגליות המובאות בספר מדויקים ומוכחים, יבדוק דעות ועמדות נוספות, ולאחר מכן ישקול ויבחן את המציאות מול מבחן התוצאה וכן הלאה.

לכל נושא כתיבה (ז'אנר) יש עורך מקצועי, אינו דומה תחום מדעי הטבע לספרות ילדים, ולכן חשוב מאוד להעביר את עבודת העריכה לעורך מקצועי המתמחה בתחומו שלו. ישנם יוצרים המושכים בעט ומחברים האוחזים בשבט סופרים שנוטים לדלג על שלב זה בתהליך הוצאת ספרם – על אף חשיבותו הרבה – לאור הידיעה שלפעמים העריכה עשויה לשנות את הספר, את השפה והלשון, והם פשוט אינם מוכנים לכך, הם חשים קושי הנובע ממחסום רגשי. אכן, אין זה פשוט לראות ספר שהשקעת בו זמן ומרץ, טרחת על כתיבתו ונקשרת אליו, ולפתע הוא הולך ומשתנה, פושט צורה ומחליף צורה מול עיניך.

יתירה מזאת, השיקול העולה וניצב כאן הוא השיקול הכספי. עריכה ספרותית אינה דבר זול, זהו דבר מובן מאליו, הרי כל מי שקצת מבין בתחום יודע כי היא דורשת מהעורך הקדשת זמן רב והשקעת מחשבה כדי ליצור עניין. אך יחד עם זאת חשוב מאוד להבין את חשיבות העריכה הספרותית – מפני שברוב הפעמים עריכה טובה עשויה להפוך את הספר ולשדרג את תוכנו ללא היכר, והתועלת היא חיונית.

במהלך העריכה הספרותית מופעל קשר מתמיד, רציף ותכוף, בין המחבר והעורך, על כל פרט שנראה לעורך לנכון לשתף את המחבר.

למשל, בספר תורני תהיה זו התייעצות לגבי ציוני מקורות, מובאות וציטוטים כלשונם, החלוקה לפרקים או לשערים, הצגת דעות שונות בשדה ההלכה, צירוף שיטות נוספות בפירושם של סוגיות התלמוד ופסוקי התורה וכדומה.

בתחום הסיפורת יקיים העורך דיאלוג מתמיד עם המחבר, כעין סיעור מוחות, בו ישתף אותו בסגנון כתיבת התיאורים, בהעלאת רעיונות נוספים לצורך יצירת עניין וסקרנות מצד הקורא, ושיתוף פעולה לגבי יצירת הדמויות, פיתוח העלילה, סיקור רגעי השיא ועוד.

עריכת לשון

עריכת לשון, נדרשת לצורך תיקוני טעויות לשוניות-דקדוקיות המצויות וקיימות בתמליל החיבור. עורך הלשון ממונה על ביצוע תיקונים הקשורים לתקינות השפה, ולדוגמה:

תיקון שגיאות כתיב וסידור מילים:

כתיבה מסודרת, נכונה ומדויקת, של המילים לאורך כל הספר, שפעמים גם יכולה להעשיר את שפת המחבר, וכמו במשפט הבא:

"ביקשתי לשוחח עם יצחק בחשאי" – נכון.

"רציתי לדבר בשקט אם יצחק" – לא נכון.

תיקוני תחביר:

למשל, "אדבר אתו בעוד כשעה" ולא "אני ידבר אתו עוד שעה".

תיקוני דקדוק והאחדת כתיב ופיסוק לכל אורך הספר:

למשל, בסיומו של ציטוט ישנם שתי אופציות, אפשר לשים נקודה ואז לסגור מירכאות, או להיפך (." או ".) על העורך לבכר אחד מהם ולהמשיך אתו לאורך כל החיבור.

דוגמה להאחדת כתיב:

אם העורך יכריע, למשל, על צורת הכתיב "אימא" "אישה" (לפי כללי האקדמיה), אזי יש להתמיד בצורה זו לכל אורך החיבור. אמנם, בספר תורני, האות י' תושמט ולכן ייכתב "אמא" "אשה".

ניסוח תקין:

בנוסף לזאת, עורך הלשון מנסח ומשכתב מחדש משפטים מסובכים או מסורבלים, המקשים על רצף הקריאה, ובמקרים מסוימים אף  מנסח ומסגנן פסקאות שלמות, הלוטות בערפל וקשות להבנה, על מנת להביא אותם לידי בהירות ומובנות מקסימלית, ככל שנדרש.

תמחור עריכת לשון

על פי רוב, תעריף עריכת הלשון מחושב לפי מספר גיליונות הדפוס.

גיליון דפוס מכיל 24,000 תווים כולל רווחים (תווים, פירושו, כל מה שמסומן בקובץ).

על מנת לבדוק בתכנת ווֹרְד כמה תווים [כולל רווחים] יש בחיבור שלכם עליכם ללחוץ על המשבצת התחתונה המופיעה בצד הימני בשולי העמוד (תיבת הדו-שיח 'ספירת מילים'), המציינת את מספר המילים. את מספר התווים כולל רווחים תחלקו ב־24,000 וכך תדעו כמה גיליונות מכיל החיבור שלכם.

מחיר נאות לעריכת לשון יהיה עד כ־550 ₪ לגיליון, אם כי ייתכן שהתעריף עשוי להשתנות בהתאם לסוג הטקסט ולפי רמת הכתיבה, לשיקול דעתו של העורך הלשוני.

מתי דרושה עריכה לשונית ומתי עריכה ספרותית?

עריכה לשונית היא תהליך קצר באופן יחסי, ובמהלכו הסופר\המחבר מגיש את ספרו לעורך, שמבצע את התיקונים הנדרשים הנחוצים לקריאה רהוטה ושוטפת, ובנוסף – מעניינת, ובסיומו שולח העורך את החיבור חזרה לסופר. ברוב המקרים, ההעברה תתבצע, בכמה חלקים, יחסית לאורך החיבור ולאורך זמן העבודה.

יש לזכור, אין בהעברת החיבור לעורך משום התחייבות של הסופר [או המחבר] לקבל את כל תיקוני הלשון של העורך ולהסכים להם, ההכרעה הסופית תלויה ברצונו של הסופר בלבד. אי לכך ובהתאם לזאת, העורך הלשוני יבצע בתחילת העבודה דוגמה של כמה עמודים, יעבירם למחבר, וזה יצטרך להחליט על המשך העבודה, בהתאם לטעמו ודעתו.

עריכה ספרותית לעומת זאת, היא תהליך ממושך ומורכב יותר.

הסופר מקבל את ההערות מהעורך הספרותי, מקצתן הוא מחליט לאמץ ומקצתן לא, ואז מתייעץ שוב וחוזר חלילה. מדובר בתהליך יחסית ארוך שבסיומו מגיעים הסופר והעורך הספרותי לסיכום על צורת עבודה משותפת, המקובלת על שני הצדדים, והחיבור מתחיל לקרום עור וגידים.

תיקוני הגהה ותיקוני הגהה שלאחר עימוד

ישנם רבים, בעיקר כאלו שאינם מצויים בתחום הספרות ומושגיו, שאינם מבדילים בין עריכה לשונית ותיקוני הגהה. בכדי לבחון את החילוק ביניהם נאמר, כי עריכה לשונית עוסקת בתוכן הכללי, כלומר, במשפט ובפסקה, בסגנון ובנוסח, וכנגדה ההגהה עוסקת בתמליל הפרטני, באות, במילה, ולפעמים גם בניקוד. כנראה שהטעות בה לא הבדילו בין התחומים נבעה מהמציאות בה ברוב המקרים, עורך הלשון גם מגיה את הספר תוך כדי עבודתו.

הגהה נוספת הכרחית היא הגהה לאחר עימוד.  שם העבודה אמנם קצרה וקלה יותר, אך דורשת תשומת לב מעמיקה לא פחות, ואולי אף יותר.

ניקוד

ספרי שירה וספרי ילדים מאופיינים – בשונה משאר התחומים – בניקוד הטקסט.

היום, קיימות תוכנות מיוחדות לניקוד, המבצעות את ניקוד המילים באופן אוטומטי. ברור שניקוד אוטומטי שכזה הוא בעייתי ומועָד לטעויות, היות שהתוכנה אינה מסוגלת להבין את הקונטקסט והשייכות הנכונה בין המילה עצמה למשפט בו היא נמצאת. לשם כך דרושה הגהה נוספת של נקדן אנושי שיעביר עין בוחנת על החומר ויוודא שאכן הניקוד מתאים למשמעות הרצויה של המילה בטקסט. המנקד עובר על כל מילה ומתקן את שגיאות הניקוד של התוכנה הממוחשבת. לפעמים, המילה מכילה כמה אפשרויות להקשרים של מילה במשפט, ולשם כך על הנקדן להתייעץ עם המחבר כדי להבין למה היתה כוונתו, ולבחון מהי המשמעות הנכונה ביותר בו תנוקד המילה ותובן לקורא. תמחור של עבודת ניקוד מחושבת על פי רוב לפי מספר מילים ביצירה, מחיר הוגן ומקובל בעולם הדפוס הוא עד כ־50 אגורות למילה.

עבודת התקנה

עבודת התקנה היא בעצם עבודת הגהה משודרגת.

טקסט שעבר עריכה מבצעים עליו התקנה, שהיא הגהה הכוללת גם רכיבים בסיסיים של עריכה לשונית, כגון האחדת פיסוק, סידור פסקאות וכדומה. עלות עבודה כזו מתומחרת לפי גיליונות דפוס ואמורה להיות זולה מעריכת לשון.

אחד שהוא הכול

יש פעמים בהם עורך אחד מבצע הכול, הוא משמש כעורך הספרותי, הוא מבצע את העריכה הלשונית, הוא אחראי על ההגהה לפני העימוד ומופקד גם להגיה את החומר לאחר העימוד, קודם הגשתו לדפוס. אבל, כמו כל תחום, גם הכדאיות והיעילות של דבר זה שנויות במחלוקת.

שיטה אחת טוענת שיש בזה חסרון בולט, מפני שתמיד עדיף שכמה שיותר "עיניים" יקראו את הטקסט, וממילא כל עין נוספת תשזוף את החומר, ותוכל לזהות בעיות או שגיאות שהעין הקודמת החטיאה. אולם יש לציין כי גישה כזאת מייקרת – מטבע הדברים – באופן לא מבוטל את עלות הפקת הספר.

הדעה השנייה טוענת שעריכת ספר שמתחלקת לכמה בעלי מקצוע נפרדים, ללא קשר ביניהם, עלולה לגרום להתנגשויות, שבסופו של דבר הסובל מהם הוא המחבר עצמו, וזאת מכיון שכל עורך יש לו את שיטת וסגנון העריכה המיוחדים לו, והואיל וכך עדיף לשמור על קו אחיד, כלומר, עורך אחד שיופקד על כל המלאכה.

לסיכום

עריכה לשונית, עריכה ספרותית ותיקוני הגהה המבוצעים על ידי בעלי מקצוע מומחים, מיומנים ויסודיים, יביאו את ספרכם לידי גימור אופטימאלי ברמה מיטבית, הטקסט שלכם יגיע לרמה גבוהה יותר ונעים לקריאה.
כאן נדגיש, את התהליכים הנ"ל יש לבצע לפני תחילת עימוד הספר!!! על הספר להגיע לעימוד לאחר שכבר עבר את כל השלבים ההכרחיים והדרושים המבשילים אותו לידי חיבור קריא הראוי להיות מונח על מדפי חנויות הספרים. עריכות של טקסט – ואפילו שינוי פסקאות – לאחר עימוד, עלולים ליצור שינוי חד ומרחיק לכת במבנה העימוד, על כל המשתמע מכך, ובכך לגרום לעמל רב ומאמץ כפול המלווה בטירחה מיותרת בעבור צוות הגרפיקאים, וגם בייקור העלות ללקוח.

כדי לשרת אתכם ולסייע לכם בבחירת אנשי המקצוע המתאימים והטובים ביותר שיהיו ממונים על עריכת ספרכם, אנחנו ב"אור – הפקות דפוס והוצאה לאור" מציעים לכם את מיטב המומחים בתחום, בנוסף על שירותי עימוד ועיצוב הספר והכריכה, גם שירותי עריכה ספרותית, עריכה לשונית, הגהה וניקוד. העורכים שעובדים איתנו הם אנשי מקצוע בקיאים בעלי ניסיון מהשורה הראשונה, והם אלו שילוו אתכם לכל אורך תהליך עריכת הספר, בסבר פנים יפות, בסבלנות ובשמחה.

לכל שאלה, בקשה או סתם העשרת ידע, אתם מוזמנים ליצור עמנו קשר.

"אור – הפקות דפוס והוצאה לאור"

כאן אתכם לאורך כל הדרך.

להיות מרוצה, זו לא רק סיסמא, אלא דרך חיים.
מודים לך על הבחירה הנכונה.
אור הפקות דפוס

עריכה לשונית אור הפקות דפוס